תגיות
הנה החלה לה שנת הלימודים בשעה טובה. זו נקודת זמן ראויה לבחון את אחד מהליכי ההפרטה השנויים במחלוקת ביותר שנערכו בשנים האחרונות – הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד.
כידוע, הביקורת על הפרטה עשויה להישמע מכיוונים שונים. אחד מאותם כיוונים נוגע למידת היכולת לקיים פיקוח אפקטיבי על התחום המופרט. במקרים מסוימים, היעדר האפשרות האפקטיבית לפיקוח של ממש על הליך ההפרטה מחייב התנגדות לה. לרוב, תחומי הפרטה שכאלה נוגעים במידה כזו או אחרת לאפשרות של פגיעה בחייהם או בבריאותם של פרטים – פגיעה שלא ניתן למנוע אותה בזמן אמת, וכל פעולת פיקוח בדיעבד אינה יכולה להביא מזור ממשי לאירוע המבוקר. כך לדוגמה, הוא מצב של העברת סמכויות לשימוש בכוח לגורם פרטי העשוי בשל שורה של סיבות להפעיל שקול דעת לקוי ולהביא לפגיעה בשלמות גוף או בחיים. לצורך ההמחשה, ניתן לחשוב על גורם פרטי שהועברו אליו סמכויות שיטור, אשר מפעיל כוח תוך שיקול דעת לקוי. פעולה זו אינה ניתנת לפיקוח אפקטיבי שכן כל פעולת פיקוח, הינה כזו שתיעשה בדיעבד ולא ניתן באמצעותה להשיב את המצב לקדמותו, שכן במקרים רבים מדובר בפגיעה גופנית או פיסית שאינה מאפשרת התערבות הגורם המפקח בזמן אמת.
הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד יש בה מוטיבים משמעותיים המחייבים את סיווגה לקבוצת ההפרטות שאינן ניתנות לפיקוח אפקטיבי. מהלך הפרטה זה היה לאחד מכישלונות ההפרטה המהדהדים של השנים האחרונות. עיקרו בהעברת האחריות של משרד הבריאות לבריאותם של תלמידי ישראל באמצעות אחיות בית הספר, לידיה של חברה פרטית.
תחילתו של הליך הפרטה זה בשנת 2003 במסדרונות משרד האוצר תחת עיניו הפקוחות וקולו המעודד של שר האוצר דאז, מר בנימין נתניהו. על-פי דו"ח מבקר המדינה בנושא, משרד החינוך כלל לא היה שותף להליך קבלת ההחלטות בנושא, ומי שהוביל את המהלך כולו היו אנשי משרד האוצר תוך שהם כופים את עמדתם על אנשי משרד הבריאות. בפועל, הפרטת השירות החלה בשנת 2006. על-פי דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2008, הפרטה של שירות זה הובילה לתפקוד לקוי ובעייתי שכלל שימוש בציוד פג תוקף לרבות מזרקים ומחטים המשמשים לחיסון התלמידים, אי ממתן חיסונים לרבים באוכלוסיית התלמידים, זמני תגובה איטיים במתן שירות לתלמידים וליקויים רבים נוספים.
בחודש יוני האחרון, פורסם דו"ח נוסף בנושא על-ידי ועדה מטעם משרד הבריאות. ממסקנות הוועדה עולה כי שלושה מתוך עשרה תלמידים אינו מחוסן על-פי המלצות משרד הבריאות וכי רק כמחצית מהתלמידים עברו סקר לבדיקת ראייה, שמיעה וגדילה. מסקנות הדו"ח האמור היו ברורות – הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד נכשלה. על-פי המלצת הוועדה, יש להוביל לשינוי המגמה וחזרה למתווה העסקה של אחיות בבתי הספר על-ידי משרד הבריאות עצמו. מסקנות אלה של הוועדה מצטרפות להחלטת בית המשפט העליון מחודש פברואר האחרון בנוגע למכרז לבחירת הגורם הפרטי שיספק את השירות בשנת הלימודים הבאה, בה דחו שופטי בית המשפט העליון בקשה של משרד הבריאות להארכת ההתקשרות עם הספק הנוכחי לשנת לימודים נוספת. במסגרת החלטה זו אף קבע השופט אליקים רובינשטיין, כי "ישנו ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו".
אך כמו במקרים רבים אחרים, ולמרות הביקורת העקרונית והמעשית על הליך ההפרטה, מיד עם פרסום דו"ח הוועדה מטעם משרד הבריאות, הודיע משרד האוצר כי אינו מקבל את מסקנות הועדה של משרד הבריאות וכי הוא מתנגד לביטול הפרטתו של השירות. סירובו של משרד האוצר בא לידי ביטוי בצורה האפקטיבית ביותר – אי מתן אישור להרחבת מצבת התקנים לאחיות שתאפשר למשרד הבריאות את החזרה למתווה הקודם.
מספר שבועות לאחר הודעתו זו של משרד האוצר פרצה המחאה החברתית ששטפה את המדינה. עקרונותיה של המחאה רבים ומגוונים, אך קול אחד ברור עולה ממנה בנוגע לאחריותה של המדינה לאספקתם של שירותים חברתיים לאזרחיה. קול זה קורא למדינה לשוב ולקחת אחריות בעצמה למתן שירותים חברתיים נאותים כגון שירותי חינוך ובריאות. עוצמתה של המחאה החברתית הובילה את ממשלת ישראל לנקיטה בשורה של צעדים אשר טיבם יתברר בעתיד. אך לצד צעדים ארוכי טווח אלה, ניתן לבצע שורה של צעדים מידיים הבולמים את זליגתה של מדיניות ההפרטה על תחלואיה לתחום מתן שירותים חברתיים בסיסיים כגון תחומי החינוך והבריאות. אחד הצעדים הללו מחייב ביטול הפרטת שירותי הבריאות לתמיד באופן מוחלט, בהתאם למסקנות הוועדה מטעם משרד הבריאות.
אך למסקנות משרד הבריאות פן נוסף עליו לא ניתן הדגש הראוי. ממסקנות הועדה ניתן ללמוד גם על כך שהפרטת השירות לבריאות התלמיד הינה הפרטה שאינה ניתנת לפיקוח אפקטיבי. העובדה כי אחוז גדול מתלמידי ישראל אינו מחוסן יש בה סכנה ממשית אותה קשה לרפא גם באמצעות פיקוח בדיעבד. העובדה, כי תלמידי ישראל אינם מקבלים שירותי בריאות מידיים בבתי הספר וכי הליך ההפרטה גרם להתארכותם של זמני התגובה של הסיוע הרפואי הראשוני, יש בהם פוטנציאל רב של נזק לשלומו של התלמיד הנזקק. נראה, כי לא קיימות פעולות פיקוח שיש בכוחן לרפא פגמים אלה. לפיכך, ישנם נימוקים טובים לתפוס סוג הפרטה זה ככזה שיש להתנגד לו מאחר ואינו מאפשר פיקוח אפקטיבי.
אך מסקנות הועדה לחוד והמציאות לחוד. לאחרונה, התבשרנו על מתווה חדש אותו מציע סגן שר הבריאות בנוגע לשירותי הבריאות לתלמיד. על-פי מתווה זה, שלא אושר עדין על-ידי משרד האוצר, רק בבתי הספר בצפון הארץ ובדרומה ייהנו תלמידי בתי הספר משירותי האחיות של משרד הבריאות, ואילו ביתר המחוזות תימשך מדיניות ההפרטה עליה הכריז משרד הבריאות בעצמו ככישלון.
מהלך זה של סגן שר הבריאות, על-אף הכשלון החרוץ ועל אף הסכנות בהליך ההפרטה האמור, מראה כי לא הופנם הכישלון. מיותר אם כן לציין כי גם לא ניתנה כל תשומת לב לכך שהליך זה אינו ניתן לפיקוח אפקטיבי ומקים סכנה ממשית לבריאותם של תלמידי ישראל. דווקא בימים אלה של מחאה חברתית היה מצופה ממשרד הבריאות כי יעמוד ביתר חוזקה על יישום מסקנות הוועדה שהקים וידרוש שכשלון ההפרטה של שירותי הבריאות לתלמיד יוביל לחזרה למצב הבסיסי בו משרד הבריאות עצמו מספק את שירותי הבריאות לתלמידי ישראל.